פוסטים

מציג פוסטים מתאריך 2016

נגמרו הרעיונות - סוף אוגוסט..

תמונה
חופש.... הימים האלה של סוף אוגוסט. החזרה לשגרה כבר מעבר לפינה. כבר היינו בגן חיות, נסענו ברכבת, ים ובריכה, גני שעשועים, פינת חי ורכיבה על סוסים, תערוכות ומוזאונים, קפצובה וקיר טיפוס, מסעדות ופיצריות... ודי! נגמרו הרעיונות. אתמול בלילה הילדים החמודים חזרו מטיול בתל אביב עם אבא. שטו בסירה, נסעו באופניים, אכלו את הגלידה המיוחדת שמשגעת את תל אביב (זו עם האקלר החם מתחת...). עייפים אך מרוצים. הקטן (בן הארבע) מנסה להגיד לי מה השעה בשעון שאבא קנה לו "כמו של הגדולים", אך ללא הצלחה. ואז נפל לי האסימון, חייבים להכין לו שעון שיוכל להבין מה השעה גם בלי לשלוט במספרים. וככה הצלחנו להעביר עוד יום (טוב נו, לא יום שלם), בהנאה בחופשה. אז אם גם לך נגמרו הרעיונות, הצטרפי אלי לרעיון הבא - שעון קוביות. אפילו תרוויחי קצת תרגילי חשבון עם הגדולים יותר ! מה תצטרכי? משטח עבודה מעץ בגודל הרצוי. אפשר לקנות כזה עם חור במרכז לשעון או לקדוח לבד בעזרת מקדחה.עלות המשטח 10 ש"ח בחנויות יצירה. צבע לעץ ומברשות. היה לי בבית מפרויקט קודם. מנגנון של שעון - 5 ש"ח במקסטוק. 18 קוביות

משלוח מנות קצת אחרת, על טחינה ורודה שמעת ?

תמונה
מי שמכיר אותי יודע שאני לא אוהבת את פורים. מה זה לא אוהבת? זה לא החג שלי! מהרגע שנכנס אדר, אני רק מחכה שהוא כבר יצא.. פסח זה אני!! אוהבת את הסדר, הניקיון, לא את הבלאגן הזה של התחפושות ומשלוחי המנות. למרות שלא תאמיני לי, אני קונה תחפושות מוכנות ולא מתעסקת עם זה יותר מידי.. אבל... הדבר היחיד שהוא כן קצת, איך לומר, מדבר אלי, הוא משלוח המנות . כאן אני יכולה להביא את עצמי לידי ביטוי ולא במחיר של בלאגן גדול מידי. השנה חשבתי הרבה על המשלוח שלי. רציתי משהו שונה, מקורי, צבעוני. שיצליח לעניין אותי. האסימון נפל לי בזמן נהיגה. פתאום חשבתי לי איך אפשר להפוך משהו טרוויאלי למעניין יותר. בקיץ האחרון, התארחנו אצל גיסי וגיסתי בצפון.  ערב אחד גיסתי הוציאה מהארון סיר אלומיניום מיוחד. "רואה את זה?" היא אמרה. "תיכף תראי מה זאת מאפיה.. איך עושים פיתות אמיתיות". אמרה, וכך היה! כמובן שמיד אחר כך רצתי וקניתי גם סיר לפיתות על הגז. המטרה המקורית שלו היא לצלי בשר שמתבשל לו לאיטו מלמעלה ומלמטה, אך מה זה משנה.. הסיר מקבל חום מלמטה ע"י הגז ולמעלה ע"

דרכים טובות וישרות - הנעליים הראשונות, הגיגים והדרכה.

תמונה
על הפוסט הזה אני חושבת כבר דיי הרבה זמן... בכל סיום תקופת ילדות מסויימת של ילדיי, אני תוהה לעצמי- מה שומרים ??? כמויות מזכרות הילדות שאנחנו יכולות לשמור להם הן אינסופיות: החל מצמיד הלידה, תעודת הלידה, הבגד שלבשו בברית או בבריתה, הנעליים הראשונות, עבודות היצירה מהגן, מתנות שהם הכינו, ובגיל בית ספר גם תעודות ומבחנים, המחברת הראשונה וספר החשבון הראשון.. ובעצם מה לא? היות ואני לא נמנית עם אוגרות החפצים למינהם, המשימה של להחליט מה כן ומה לא, הפכה להיות באמת קשה. את צמידי בית החולים, תעודות הלידה, פנקסי החיסונים והנעליים הראשונות, אני תמיד שומרת. בנוסף, בסיום כל שנת לימודים אני ממיינת את כל עבודות היצירה והמבחנים שכבר הגיעו לקו הסיום (כלומר, לא נזרקו מיד ביום בו נכנסו הביתה..) ושומרת לכל ילד שקית אחת עם הדברים היפים והחשובים באמת. התפתחות הכתיבה, מכתבים שכתבו לי ודברים ממש שוים אחרים. כך מכל שנה יש לכל ילד שקית אחת. אני מאחסנת אותם בקופסת פלסטיק גדולה במחסן, שם הם מחכים לבוא היום בהם יפתחו על ידי הילדים בהתרגשות.(אני כבר מדמיינת לי את הרגע הזה..). דבר אחרון שאני שומרת, הם ב

עוגת השמרים המופלאה של סבתא פלה

תמונה
תשכחנה מכל המתכונים הקודמים שלכן של עוגת שמרים... זה ה-מ-ת-כ-ו-ן... כדי ללמוד את סודותיה של סבתא פלה לגבי עוגות השמרים המצויינות שלה, פשוט הגעתי יום אחד למטבחה וצפיתי. מתכון הרי אי אפשר לקבל כי כמויות הן לא כמויות וצריך לראות ממש בעיניים. לא ככה? סבתא פלה, שתאריך ימים, בת למעלה מתשעים, היא סבתא של בעלי. לצערי כבת הזקונים,סביי וסבתותיי נפטרו כבר מזמן ואני משלימה את החוסר בדרכים אחרות. היא עברה את מלחמת העולם השניה עם סיפור מעורר השראה של החבאת ילדים יהודיים במנזרים ושחרורם לאחר המלחמה..וכמעט בכל פעם שאנחנו נפגשות, אני שומעת משהו מאותה "מלחמה". אבל זה כבר נושא לפוסט בפני עצמו. היתרון הגדול בעוגה הזו, היא היותה פרווה וגם עם שמן ולא מרגרינה. את הכמות אני ממליצה להכפיל מראש. כמות אחת תספיק לשתי עוגות גדולות או ארבע קטנות בתבנית חד פעמית של אינגליש קייק. מוכנות? החומרים לבצק: 4 כוסות קמח מנופה קוביית שמרים טריה (אני ניסיתי גם עם 2 כפות שמרים יבשים וזה גם נפלא) 1 ביצה חצי כוס סוכר חצי כוס שמן גרידת קליפה מלימון אחד כפית תמ

סדר מופתי במזווה - אחת ולתמיד !

תמונה
וואוו. כמה זמן לא הייתי פה..אני מקווה שלא התייאשתן ושאתן עדיין איתי. עברתי תקופה לא קלה בריאותית, אבל מסיבות טובות..מספר שש בדרך! עכשיו אני מנסה לחזור אט אט לשגרה, והכתיבה פה היא חלק מהתהליך. אז תצטרפנה אלי? אני לא יודעת מה יש בו (או שאני בעצם כן יודעת...), אבל ממרח הנוטלה לוקח נתח מכובד מאוד מממרחי הסנדוויצים אצל הילדים. בשנים הראשונות עוד הצלחתי ל"עבוד" עליהם עם ממרחי חרובים בטעם שוקולד..אך כשגדלו וראו את האור, הדרישה היא חד משמעית. מה לא ניסיתי?? ממרחי חלווה בהכנה ביתית, טחינה, ריבה, חביתה עם קוטג' ואפילו טונה. אבל תמיד כשאשאל מה אתם רוצים בסנדוויץ? התשובה תהיה אחת. צדקתם. נוטלה. כשומרת צנצנות ריקות מושבעת, אני מזועזעת לראות את כמות אלו של הנוטלה אצלי בארון..גדולות וקטנות. וכמו שאומר המשפט : תסתכל בקנקן ולא במה שבתוכו..תמיד אני מוצאת מה לעשות איתן. כמו למשל משלוחי המנות מהשנה שעברה: וזו הזדמנות להזכיר שפורים ממש מעבר לפינה ואני כבר מתחילה לחשוב בשבילכן על רעיונות למשלוחי מנות מקוריים ומושקעים ( מזל שגם השנה מעוברת)... אני אתחיל מסוד. הבעיה ש