דרכים טובות וישרות - הנעליים הראשונות, הגיגים והדרכה.


על הפוסט הזה אני חושבת כבר דיי הרבה זמן...
בכל סיום תקופת ילדות מסויימת של ילדיי, אני תוהה לעצמי- מה שומרים ???



כמויות מזכרות הילדות שאנחנו יכולות לשמור להם הן אינסופיות: החל מצמיד הלידה, תעודת הלידה, הבגד שלבשו בברית או בבריתה, הנעליים הראשונות, עבודות היצירה מהגן, מתנות שהם הכינו, ובגיל בית ספר גם תעודות ומבחנים, המחברת הראשונה וספר החשבון הראשון..

ובעצם מה לא?

היות ואני לא נמנית עם אוגרות החפצים למינהם, המשימה של להחליט מה כן ומה לא, הפכה להיות באמת קשה.
את צמידי בית החולים, תעודות הלידה, פנקסי החיסונים והנעליים הראשונות, אני תמיד שומרת.

בנוסף, בסיום כל שנת לימודים אני ממיינת את כל עבודות היצירה והמבחנים שכבר הגיעו לקו הסיום (כלומר, לא נזרקו מיד ביום בו נכנסו הביתה..) ושומרת לכל ילד שקית אחת עם הדברים היפים והחשובים באמת. התפתחות הכתיבה, מכתבים שכתבו לי ודברים ממש שוים אחרים. כך מכל שנה יש לכל ילד שקית אחת. אני מאחסנת אותם בקופסת פלסטיק גדולה במחסן, שם הם מחכים לבוא היום בהם יפתחו על ידי הילדים בהתרגשות.(אני כבר מדמיינת לי את הרגע הזה..).

דבר אחרון שאני שומרת, הם בגדים מיוחדים מכל תקופה.
כאלו שהשקעתי בהם במיוחד (כמו מעיל יקר להחריד שנקנה בזארה כיוון שלא היה לי מנוח עד שהחזקתי את השקית והמעיל בתוכו), או בגד שאותו ילד מאוד אהב או שנלבש בארוע כזה או אחר. אני באמת לא מגזימה עם הכמויות, ועל הארגז הזה כתוב "בגדים- נוסטלגיה".

לי אין הרבה מזכרות ילדות שנשמרו.
השניים העיקריים הם הנעליים הראשונות (נראות כל כך לא נוחות..) והצמיד של אמא מבית החולים.






הרבה זמן הנעליים האלה קישטו את המדף שלי בחדר השינה. הן מזכירות ממש את תחילת חיי והריח שלהן...ממש משכר.

לאחרונה חשבתי שכדאי לתת להן מקום עם קצת יותר כבוד וזה גם רעיון בשבילכן לשימור הנעליים הראשונות של ילדכם, בתוספת או שלא בתוספת, של צמיד חדר הלידה.

לצורך המשימה תזדקקו למסגרת לתמונה (אני השתמשתי במסגרת פשוטה של איקאה, אך ניתן כמובן להשתמש בכל מסגרת אחרת שאוהבים), לנייר מדוגם (השתמשתי בנייר מתוך לוח התכנון של דנה ישראלי), לדבק חם ולכמה דקות של עבודה.




חתכו מתוך הנייר המדוגם את גודל הרקע של המסגרת. הכי פשוט זה להשתמש בדף שהיה בפנים ופשוט לחתוך לפי הגודל שלו. מקמנה את הדף בתוך המסגרת, ללא חלק הפלסטיק או הזכוכית שאמור להגן על התמונה.



כעת מקמו את הנעליים במקום הרצוי ולהדביקם  עם דבק חם אל הנייר. אני הוספתי למטה גם חצי מנייר תחרה ועליו הדבקתי גם את צמיד הלידה.




וזו התוצאה המוגמרת:



במהלך הכנת התמונה קיבלתי תאבון וחשבתי לי בעצם, למה לא להכין נעליים ראשונות לבד? זה בטוח לא מסובך כל כך ויכולה להיות מתנה מקסימה ליולדת הטריה או סתם לבן או הבת שלנו..באהבה מאמא!

אז הכנתי הדרכה גם להכנת נעליים כאלו.

תזדקקו לחתיכת בד לבד בגודל 32*20 ס"מ בצבע שאתם אוהבים, למחט וחוט רקמה וזהו.
























חתכו שתי רצועות בגודל 32 סנטימטר ובגובה 4.5 ס"מ ועגלו את הפינות עד לרוחב 23 ס"מ כמו בתמונה הבאה.
בנוסף חתכו שתי אליפסות עם בסיס אחד רחב טיפה יותר מהשני.


השתמשו בשבלונה כך ששני צידי הנעליים יהיו זהים.

גודל הנעל הזו מתאים לתינוק בגיל 3-6 חודשים בערך (תלוי בגודל התינוק..). אתם יכולים להגדיל או להקטין באופן יחסי את השבלונה, בהתאם לגודל הרצוי.

 אתם אמורים לקבל משהו כזה:


























כעת מקמו את אמצע הרצועה הארוכה בדיוק באמצע החלק הרחב של האליפסה, כמו בתמונה הבאה:


























 יש להביא רצועה אחת קדימה ואחריה את הרצועה השניה מעל, כמו בתמונות הבאות.

שימו לב כי בכל נעל יש לעשות זאת לכיוון השני, כדי שיהיו צדדים לנעליים, ימין ושמאל.





















































עכשיו בחרו צבע של חוט. אני אוהבת לבחור חוט בצבע מנוגד, כדי שיראו את הדוגמא. אבל כמובן שכל אחד והעדפותיו היא. התחלו לרקום תך שיניים קלאסי. אם אתן לא יודעות יש לכם הדרכה נהדרת בבלוג הזה .

.
המשכו לכל האורך וכאשר אתם מגיעים לקדמת הנעל, שימו לב כי יש שלבים בהם יהיו שלוש שכבות לרקום יחד, כיוון ששתי הקצוות עולות אחת על השניה.



בסופו של דבר תקבלו שתי נעליים מתוקות כאלו:


אפשר להשאיר את הנעליים כך ואפשר להמשיך לשלב הבא..
כדי לאפשר התאמה טובה יותר של גודל הנעל לתינוק/ת חוררתי שלושה חורים על ידי מחורר, מכל צד של חיבור שתי הקצוות, כמו בתמונה הבאה:



כעת השחלתי חוט בין החורים . אם החוט מספיק דק אפשר להשחיל אותו באמצעות מחט.



אשמח לשמוע מכם..

מה אתם נוהגים לשמור למזכרת ואיך?
וכמובן לראות אם ניסיתם להכין נעליים מתוקות כאלה...

שלכם,
רותי

תגובות

  1. איזה פוסט מרגש! מתה על ארגזי הנוסטלגיה. טבע מי יש לי 4 כאלה! רעיון תליית הנעליים מקסים ממש! וגם אלה שהכנת בעצמך... מ ת ו ק מ ת ו ק! 😘💘

    השבמחק
  2. האמת לא העים לי לומר אני שמרתי רק את הצמידים מבית החולים ועכשיו אני לא מבינה איך לא חשבתי לשמור את המעליים הראשונות , רעיון מקסים לשימור הנעליים גורם לי עוד יותר להתחרט שלא שמרתי. גם הרעיון והתוצאה של הכנת הנעליים מקסים אם כי קצת מורכב בשבילי .

    השבמחק
    תשובות
    1. אל תצטערי..אף פעם לא מאוחר להתחיל לשמור דברים.. והכנת הנעליים ממש פשוטות. רק לנסות ולראות!

      מחק
  3. רותי פוסט מקסים ומושקע! אני משתדלת כמוך ממש לזקק את כמות הפריטים לשמירה, נעליים ראשונות לא שמרתי דווקא. נעלי הלבד שהכנת משגעות (-:

    השבמחק
  4. ואי איזו נוסטגליה! אני שמרתי רק את הצמידים והם מודבקים באלבום הלידה של הבנות. הרעיון של הנעלים מלבד משגע!. איזה יצירתיות וקינון מדהים.

    השבמחק
  5. טוב אין ברירה חייבת לעבור לבית גדול יותר 😊😂 מהממם. הכל !

    השבמחק
  6. רק צמידים. בקושי יש לי מקום לנעליים שלי. הגעת לרמות אספנות גבוהות

    השבמחק
    תשובות
    1. נעליים קטנות תופסות מעט מקום...ואני חשבתי שאני זרקנית כפייתית...

      מחק
  7. איזה יופי של פוסט! ואפילו יש לי למי להכין נעליים קטנטנות כאלו!!
    לגבי איסוף ושמירה, זו באמת בעיה. במיוחד כשיש 3 בנות שכל היום רק עוסקות ביצירה וציורים.
    דווקא בדברים שהן מביאות מהגן/כיתה הרבה יותר קל לי-
    אני שומרת את הדברים שהן יצרו לבד.
    לא דפי צביעה שהגננת חילקה לכולם את אותו דף גנרי.

    את כל הדברים התלת מימדיים אני פשוט מצלמת.
    ויום אחד... אני גם אסדר את זה באלבום דיגיטלי
    או שלא :)

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה שלי.. אני גם מאלו שהם מכינים לבד מסננת..אחרת אצטרך מחסן שלם רק לזה..

      מחק
  8. פוסט מקסים ומושקע מאוד! איך לא חשבתי לשמור את הנעליים הראשונות.... אבל את הצמיד וכל השאר יש לי ועם כל אלבומי התמונות המושקעים שהכנתי לבתי משנתיה הראשונות, אין ספק שלמסגר כל כך יפה את הפריטים כפי שהדגמת רק יוסיף חן ונוסטלגיה לחוויה ולקופסאת הזכרונות. נהדרת שאת. תודה

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה אביטל. אשמח לראות תמונות..
      אפשר למסגר גם בגד ילדות או חפץ כזה או אחר...לא חייבים נעליים.

      מחק
  9. מקסים מקסים מקסים!!!! אהבתי ממש. והנעליים כאלה מתוקות יו! בקיצור מהמם!

    השבמחק
  10. רותי, אין ספק שיש לך קסם ביידים. אהבתי את הפוסט ברמת הערך שאת קודם כל מתארת ולאחר מכן איך יוצרים מהערך הזה או משמרים את הערך הזה במסגרת תחרה.
    מאד יפה ומזמין לנסות יחד איתך.
    אהבתי את הרעיון של קופסאות זיכרון לכל ילד כמו קפסולת זמן...זה רעיון מקסים בפני עצמו.

    השבמחק
  11. משגע!!!!
    הולכת ליישם את הדבקת הנעליים של בן ה-24..מקווה שאספיק להכין לו ליום ההולדת שחל ביום שלישי הקרוב (למרות שהוא בהודו).
    ולגבי הקופסאות- מתקשה לזרוק..יש לי אוסף שיני חלב שכבר לא ברור של מי..וגם חבל טבור של כל אחד (קצת ספוקי).
    איזה יופי של פוסט.ממתק.תודה
    נתראה בקרוב :)

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה ליאת!
      איזה כיף...תשלחי תמונות לראות. זו ממש כמה דקות עבודה..

      מחק
  12. איזה יופי הפשטות והעיניין שבפוסטים שלך. המון יצירתיות וצניעות

    השבמחק
  13. אני לא ממש מהאוגרים והשומרים למזכרת, ואולי חבל. אבל נתת לי רעיון מעולה למסגור חפץ מהילדות, תודה!

    השבמחק
  14. תודה אורית .שמחה שנתתי לך רעיון...

    השבמחק
  15. רטתי איזה פוסט משגע ומעורר נוסטלגיה. אני שמרתי את הצמידים, אבל עכשיו פתאום יש לי תחושה שאני לא יודעת איפה הם ואני חייבת לבדוק את העניין הזה.. :) הרעיון עם הנעליים מקסים ויצירתי ואפשר להשליך אותו על עוד מלא דברים. נפלא. תודה!!

    השבמחק
  16. רטתי איזה פוסט משגע ומעורר נוסטלגיה. אני שמרתי את הצמידים, אבל עכשיו פתאום יש לי תחושה שאני לא יודעת איפה הם ואני חייבת לבדוק את העניין הזה.. :) הרעיון עם הנעליים מקסים ויצירתי ואפשר להשליך אותו על עוד מלא דברים. נפלא. תודה!!

    השבמחק

הוסף רשומת תגובה

פוסטים פופולריים מהבלוג הזה

עוגת השמרים המופלאה של סבתא פלה

אחד עשר כוכביא - אבל מי סופר?

משלוח מנות - שושן הבירה !