רותי איזבוצקי - יצירה עם נשמה

את סבתא אילה זכיתי להכיר רק מעט. בשנות בגרותי היא כבר לא היתה בשנותיה הטובות, והרבה מהזכרונות שלי נשענים על הסיפורים הרבים עליה. סבתא, אשת רב טובה של פעם, היתה עסוקה לרוב בגמילות חסדים. היא וסבא גרו בבית על מגרש ב"בית וגן", שלימים הפכה להיות העיר בת ים. לאחר שנים, במקום בו היה הבית, נבנה בניין בן שלוש קומות ובו גרו בנחת ובשלווה שלושת הילדים של סבא וסבתא, שהבכורה בהם היא אימי שתזכה לחיים ארוכים וטובים. תמונה יחידה שלי עם סבתא ואמא מהאלבום המשפחתי, וגם היא לצערי רק מאחור בדירה החדשה, הקצו סבא וסבתא חדר עם מטבח ואמבטיה, ועם כניסה נפרדת ובו זכו לשכן חסרי בית למינהם. אני חושבת שתכונה אחת של סבתא אני ממש זוכרת והיא עברה אלי בירושה. אני זוכה לפגוש אותה בכל יום, לעיתים לטובה ולעיתים פחות והיא תכונת הסדר. אחד הזכרונות שלי הוא את סבתא יושבת בזקנותה בראש השולחן ומסמנת לנו ליישר את המפה. גם אני מוצאת את עצמי מסמנת לא אחת לילדי או לעצמי, להזיז כרית עקומה או לישר את הכורסא, ממש כמו סבתא. צלחת מהודרת מהסט של סבתא סבתא נפטרה לאחר מחלה קשה כשהייתי נערה. זכיתי להיות דו

פסח הוא החג האהוב עלי. אחרי הבלאגן הגדול של פורים, משלוחי המנות שמפוזרים בכל מקום אפשרי במטבח, שיכורים, רעשנים.... מגיע פסח.  ואיתו הסדר המופתי. הכל נקי, מסודר, אין דברים מיותרים בבית ואנחנו ממש מוכנים לאביב. הילדים  יצאו כבר לחופש (ובכל שנה מחדש אנחנו שואלים את עצמנו למה כל כך מוקדם?) ואנחנו מנסים לשלב אותם בהכנות הרבות לחג המיוחד הזה. עיצוב מושלם לשולחן הלילה החשוב בשנה בחרתי להביא לפניך עיצוב משגע לשולחן ליל הסדר, אותו תוכלי להכין בקלות רבה ובחומרים זולים וזמינים עם הילדים שלך (וגם בלעדיהם...), כך תתפסי שתי ציפורים במכה, גם תתקדמי בהכנות וגם תעסיקי את הילדים (ותוציאי אותם קצת מהמסכים), עסקה טובה, לא? החומרים הדרושים להכנת הראנר היות ואנחנו ב" ליל הסדר" , נקשט את השולחן בסטייל של כוכבים. נכין ראנר מהמם למרכז השולחן, ופתקי שמות אישיים שיולבשו על כוסות היין. אז...למה אתם מחכים? תביאי את הילדים אנחנו מתחילים! הדפס הכוכבים על הבד לראנר המדליק -מה צריך? חתיכת בד פשתן טבעי בגודל הרצוי, בצורת מלבן ארוך. מחק ישן גדול. סכין יפנית.

זה תמיד, אבל תמיד, קורה בלילה. ההברקה של רעיון חדש, רגע לפני שאני ממש נרדמת. ואז, הגוף מתמלא באדרנלין ואני חייבת ה-ר-ג-ע לנסות. על רעיון למשלוח מנות אני חושבת בדרך כלל כבר מראש השנה.. השנה, משום מה, לא עלה משהו! החלטתי שאני משקיעה מאוד באריזה, הרי התחדשתי לי במכונת "סילואט" חדשה, ואני חייבת להצדיק את זה... חתכתי קופסאות יפות מדפי קרדסטוק מדוגמים (אוי מקסטוק אהובי), תכננתי להכין עוגיות טובות וזהו.   ואז זה הגיע...                  משלוח שושן הבירה עוגיות שושנים עם טוויסט של תותים, יחד עם בקבוק בירה טוב והרי לנו משלוח מקורי. והרי לנו חשוב גם איך נראה, נכון? אז לפני האפיה הכנסתי להם מקלות עץ, שנחתכו בגבהים שונים, למראה של סוכריה. את המתכון לעוגיות לקחתי מהבלוג המהמם  "שמח במטבח" של רות אופק.                                                                                                                                                      הכנתי קופסאות עם חורים בחלק העליון, כדי לתקוע את המקלות בתוכם. השינויים היחידים שב

וואוו. לא הייתי פה הרבה זמן. תרוצים יש לרוב, אבל מה שחשוב זה שאני כאן עכשיו, וגם את. לפני כמה ימים חזר נווה מחוייך מבית ספר. בידו החזיק את עטיפת הסידור שקיבל מהמורה. "אמא" אמר, "קיבלנו לקשט את עטיפת הסידור". בעטיפות הסידור של הילדים הקודמים מאוד נהנתי לשבת לי בערב עם כוס תה, ולרקום. הפעם...מדובר בילד יצירתי במיוחד. נווה משתתף בחוג ציור ובתערוכות ובאמת בעל כישרון יוצא דופן. לכן החלטתי לתת לו הכי הרבה ביטוי ביצירת עטיפת הסידור.שתהיה שלו. באמת. בשלב הראשון, ביקשתי מנווה לכתוב בטוש שחור על דף לבן "הסידור של נווה". צילמתי את מה שכתב במצלמת הנייד שלי, והעלתי אותה לתוכנת הסילואט. היה דיי קל להפוך את הקובץ לקובץ של חיתוך ע"י שימוש בכפתור הtrace. לאחר מכן הפכתי את הכתב לכתב מראה, ושלחתי לחיתוך על חומר HTV. זהו חומר מיוחד שמתגהץ על בד ע"י חום של מגהץ ולחץ. הוא עמיד בכביסה ומגיע בצבעים רבים. גם אם אין לך את מכונת הסילואט, את יכולה בקלות לבצע זאת גם. פשוט העבירי את הכיתוב עם נייר

חופש.... הימים האלה של סוף אוגוסט. החזרה לשגרה כבר מעבר לפינה. כבר היינו בגן חיות, נסענו ברכבת, ים ובריכה, גני שעשועים, פינת חי ורכיבה על סוסים, תערוכות ומוזאונים, קפצובה וקיר טיפוס, מסעדות ופיצריות... ודי! נגמרו הרעיונות. אתמול בלילה הילדים החמודים חזרו מטיול בתל אביב עם אבא. שטו בסירה, נסעו באופניים, אכלו את הגלידה המיוחדת שמשגעת את תל אביב (זו עם האקלר החם מתחת...). עייפים אך מרוצים. הקטן (בן הארבע) מנסה להגיד לי מה השעה בשעון שאבא קנה לו "כמו של הגדולים", אך ללא הצלחה. ואז נפל לי האסימון, חייבים להכין לו שעון שיוכל להבין מה השעה גם בלי לשלוט במספרים. וככה הצלחנו להעביר עוד יום (טוב נו, לא יום שלם), בהנאה בחופשה. אז אם גם לך נגמרו הרעיונות, הצטרפי אלי לרעיון הבא - שעון קוביות. אפילו תרוויחי קצת תרגילי חשבון עם הגדולים יותר ! מה תצטרכי? משטח עבודה מעץ בגודל הרצוי. אפשר לקנות כזה עם חור במרכז לשעון או לקדוח לבד בעזרת מקדחה.עלות המשטח 10 ש"ח בחנויות יצירה. צבע לעץ ומברשות. היה לי בבית מפרויקט קודם. מנגנון של שעון - 5 ש"ח במקסטוק. 18 קוביות

מי שמכיר אותי יודע שאני לא אוהבת את פורים. מה זה לא אוהבת? זה לא החג שלי! מהרגע שנכנס אדר, אני רק מחכה שהוא כבר יצא.. פסח זה אני!! אוהבת את הסדר, הניקיון, לא את הבלאגן הזה של התחפושות ומשלוחי המנות. למרות שלא תאמיני לי, אני קונה תחפושות מוכנות ולא מתעסקת עם זה יותר מידי.. אבל... הדבר היחיד שהוא כן קצת, איך לומר, מדבר אלי, הוא משלוח המנות . כאן אני יכולה להביא את עצמי לידי ביטוי ולא במחיר של בלאגן גדול מידי. השנה חשבתי הרבה על המשלוח שלי. רציתי משהו שונה, מקורי, צבעוני. שיצליח לעניין אותי. האסימון נפל לי בזמן נהיגה. פתאום חשבתי לי איך אפשר להפוך משהו טרוויאלי למעניין יותר. בקיץ האחרון, התארחנו אצל גיסי וגיסתי בצפון.  ערב אחד גיסתי הוציאה מהארון סיר אלומיניום מיוחד. "רואה את זה?" היא אמרה. "תיכף תראי מה זאת מאפיה.. איך עושים פיתות אמיתיות". אמרה, וכך היה! כמובן שמיד אחר כך רצתי וקניתי גם סיר לפיתות על הגז. המטרה המקורית שלו היא לצלי בשר שמתבשל לו לאיטו מלמעלה ומלמטה, אך מה זה משנה.. הסיר מקבל חום מלמטה ע"י הגז ולמעלה ע"