דרכים טובות וישרות - הנעליים הראשונות, הגיגים והדרכה.
על הפוסט הזה אני חושבת כבר דיי הרבה זמן... בכל סיום תקופת ילדות מסויימת של ילדיי, אני תוהה לעצמי- מה שומרים ??? כמויות מזכרות הילדות שאנחנו יכולות לשמור להם הן אינסופיות: החל מצמיד הלידה, תעודת הלידה, הבגד שלבשו בברית או בבריתה, הנעליים הראשונות, עבודות היצירה מהגן, מתנות שהם הכינו, ובגיל בית ספר גם תעודות ומבחנים, המחברת הראשונה וספר החשבון הראשון.. ובעצם מה לא? היות ואני לא נמנית עם אוגרות החפצים למינהם, המשימה של להחליט מה כן ומה לא, הפכה להיות באמת קשה. את צמידי בית החולים, תעודות הלידה, פנקסי החיסונים והנעליים הראשונות, אני תמיד שומרת. בנוסף, בסיום כל שנת לימודים אני ממיינת את כל עבודות היצירה והמבחנים שכבר הגיעו לקו הסיום (כלומר, לא נזרקו מיד ביום בו נכנסו הביתה..) ושומרת לכל ילד שקית אחת עם הדברים היפים והחשובים באמת. התפתחות הכתיבה, מכתבים שכתבו לי ודברים ממש שוים אחרים. כך מכל שנה יש לכל ילד שקית אחת. אני מאחסנת אותם בקופסת פלסטיק גדולה במחסן, שם הם מחכים לבוא היום בהם יפתחו על ידי הילדים בהתרגשות.(אני כבר מדמיינת לי את הרגע הזה..). דבר אחרון שאני שומרת, הם ב